מבע קולנועי בקטנה: צילום ותאורה

הצילום בבסיסו הוא כלי המאפשר ללכוד פיסת מציאות, להנציח אותה ולצפות בה בזמן ובמקום אחרים. המונחים הלועזיים מקפלים בתוכם את מהות התפקיד:

• Director of Photography (במאי צילום): "במאי של רישום באור".
• Cinematographer: "רושם של תנועה".

הקסם הקולנועי מורכב משלושה אלמנטים מרכזיים: אור, קומפוזיציה ותנועה. נקודת המוצא היא הפריים – תמונה בודדת בתוך מסגרת. הקולנוע כולו מבוסס על אשליה אופטית של תנועה, הנוצרת כתוצאה מהקרנה מהירה של רצף תמונות סטילס (כפי שהומחש לראשונה בניסוי דהרת הסוס המפורסם של אדוארד מויברידג').

מושגי יסוד: טייק מול שוט

הטקסט מבחין בצורה ברורה בין שני מושגים שלעיתים מבלבלים ביניהם:

• טייק (Take): מונח השייך לשלב הצילומים על הסט. זהו המקטע הרציף המוקלט מרגע שלחיצת ההקלטה מתבצעת ועד שהבמאי קורא "קאט".
• שוט (Shot): הקטע הוויזואלי שנשאר לאחר שהעורך חתך את השוליים והקצוות ושזר אותו בתוך הנתח הסופי של הסרט.

גדלי שוטים וזוויות צילום

שפת המצלמה נשענת על מרחק וזווית:

• גדלי שוטים: לפי התיאורטיקן לואי ג'אנטי (Louis Giannetti), גודל השוט נמדד לפי היחס שבין חלק דמות האדם לבין הפריים כולו. המנעד כולל 6 גדלים בסיסיים: אקסטרים לונג-שוט, לונג-שוט, מדיום-שוט, מדיום-קלוז-אפ, קלוז-אפ, ואקסטרים קלוז-אפ.
• זוויות צילום: זווית המצלמה אינה מקרית והיא מעצבת את יחסי הכוחות בסצנה ("הצורה היא התוכן"). זווית נמוכה (מבט מלמטה למעלה) מעצימה ומחזקת את הדמות, בעוד זווית גבוהה (מבט מלמעלה למטה) מקטינה ומחלישה אותה. חמש الزוויות היסודיות נעות בין זווית "ממעוף הציפור" ועד ל"זווית עקומה" (קאנטד).

תנועת מצלמה ומשמעות פסיכולוגית

עד שנות ה-20 של המאה ה-20 המצלמות נותרו סטטיות. במאים גרמנים היו הראשונים להבין כי הנעת המצלמה – אף שהיא יקרה ומורכבת טכנית – מעניקה פיוטיות זורמת ויכולה לבטא דקויות נפשיות ופסיכולוגיות עמוקות. לכל תנועה (פניג, טילט, דולי או מצלמת יד) יש אלמנט רגשי שונה.

נקודת מבט (P.O.V)

למושג "נקודת מבט" יש פן פיזי ופן נפשי:

1. נקודת מבט פיזית (P.O.V): המצלמה ממוקמת בדיוק במקום עיני הדמות ומראה לנו את העולם כפי שהיא רואה אותו (ניתן לבנות זאת כנקודת מבט "עיניים" או מעבר ל"כתף").
2. נקודת מבט נפשית / משולבת: כאשר הדמות חווה סערה רגשית, הזיה או התמוטטות, הבמאי משתמש במבע מסוגנן. פאזוליני כינה זאת "נקודת מבט משולבת" – מצב שבו המצלמה מפסיקה לתעד אובייקטיבית והופכת לתרגום ישיר של נפש הדמות.

תאורה וסטינג (Setting)

האלמנטים הסובבים את הדמות משלימים את הדרמה:

• תאורה: אינה מקרית ומותאמת לז'אנר:
  • Low key (תאורה כהה/קונטרסטית) – מיועדת לסרטי מתח.
  • Mid key – מיועדת לדרמות.
  • High key (תאורה בהירה) – מיועדת לקומדיות.
• הסטינג (הסט הקולנועי): כדברי רוברט סטיבנס, "סט קולנועי חייב לשחק". העיצוב, התפאורה והסביבה אמורים ללמד את הצופה על אישיותה, מעמדה ומצבה של הדמות עוד לפני שהיא אומרת את המילה הראשונה.