מבע קולנועי בקטנה: נארטיב

נרטיב קולנועי – סיפור מול עלילה והשימוש בזמן

קולנוע אינו עוסק רק בשאלה "מה קרה", אלא בעיקר בשאלה איך מציגים ומספרים את האירועים. צורת הסיפור והבנייה שלה היא מה שמכונה נרטיב.

1. מהו נרטיב?

• הגדרה: נרטיב הוא שרשרת אירועים המתרחשים במקום ובזמן מסוימים, אשר עוברות דמויות מסוימות והמקושרים ביניהם ביחסי סיבה ותוצאה.
• חשיבות המבנה: בניגוד לרשימת מכולת שבה לסדר אין משמעות, בנרטיב שינוי בסדר האירועים או בקשר הסיבתי ביניהם משנה לחלוטין את הסיפור כולו.

2. ההבדל בין סיפור לעלילה

כדי להבין נרטיב קולנועי, יש להבחין בין שני מושגים מרכזיים:

• הסיפור (Story): כרונולוגיית האירועים המלאה כפי שהתרחשו "במציאות" של עולם הסרט, לפי סדר זמנים ישר מההתחלה ועד הסוף.
• העלילה (Plot): הסדר והאופן שבו היוצרים (הבמאי והתסריטאי) בחרו להציג את האירועים על גבי המסך.
• תפקיד היוצר מול הצופה:
  • היוצרים: לוקחים את הסיפור הכרונולוגי ומפרקים אותו לעלילה מעניינת.
  • הצופה: צופה בעלילה ומחלץ מתוכה בראשו את הסיפור הכרונולוגי השלם.

3. שלושת "כפתורי השליטה" בזמן הקולנועי

היוצרים משחקים עם מרכיב הזמן בעלילה באמצעות שלושה כלים מרכזיים:

1. סדר (Order): היכולת לחרוג מהכרונולוגיה הטיפוסית – שימוש בפלאשבקים (הבזקים לעבר), סיפור מהסוף להתחלה, או חשיפה הדרגתית ומבוקרת של מידע כדי לבנות מתח.
2. משך (Duration): היחס בין הזמן שהאירוע לוקח "במציאות" לבין הזמן שהוא מקבל על המסך.
   • כיווץ זמן: למשל, מונטאז' המרכז שנים שלמות לתוך שתי דקות מסך.
   • מתיחת זמן: למשל, הילוך איטי (Slow Motion) המותח שנייה בודדת של פחד או התאהבות לדקה שלמה.
3. תדירות (Frequency): כמה פעמים אירוע מסוים מוצג על המסך. לרוב אירוע מופיע פעם אחת, אך ניתן להציג אירוע יחיד מספר פעמים (למשל מנקודות מבט של דמויות שונות או כבלופ טראומתי של הגיבור).