בזמן האחרון, ביקרתי בסט תלמידים של כיתה י' ועברתי חוויה מעט מדאיגה. נתקלתי בתופעה חדשה: צילום טייקים רציפים ללא קאט במצלמה או בסאונד. ראיתי את זה גם בחלק מחומרי הגלם של י"א וקצת בי"ב.
קודם כל זה מוזר, כי אין הנחייה של במאי בין הטייקים. הצלם לא בודק את עצמו ומתקן. נו, מילא, הם רק בתהליך למידה. אבל גישה זו טומנת בחובה סכנה משמעותית. במקרה של תקלת כתיבה לכרטיס התלמידים יכולים לאבד את כל הטייקים של השוט. ואפילו אח"כ בזמן העריכה יכולות לקרות נזקים לכונן הקשיח ולקובץ גדול סיכוי קטן לשחזור. נכון שזה קורא לעיתים רחוקות, אבל אצלנו זה קורה פעם בשנה שנתיים לאחת ההפקות (במיוחד לאלה שלא עשו גיבוי).
כדי להתמודד עם אתגר זה, אולי הגיע הזמן להחזיר לנוהל הצילום את הקריאה המוכרת "Check the Gate". קריאת "Check the Gate" נהגה בעבר, בימי הפילם, כסימן לסיום הצילום. לאחר הקריאה, הצלם והסאונדמן היו חותכים את ההקלטה ובודקים את תקינותה. (בעולם הדיגיטל זה אומר לעצור הקלטה ולבדוק אותה ל2-3 שניות)
הקריאה "Check the Gate" הגיע מעולם צילום הקולנוע בפילם:
הגייט או השער הוא הפתח דרכו עובר הפילם כשמצלמים במצלמת פילם. לעיתים הגייט מלוכלך, יש אבק, או שאריות רצועות פילם, ואז בצילום רואים "שריטה" על הפילם. קוראים לזה שערה. ואם הייתה שערה מכריזים על "hair in the gate" ומצלמים שוב.
סרטון חמוד של דקה על check the gate:
הנה שתי סיבות מדוע כדאי להחזיר את הקריאה לנוהל אחרי הקריאת ה"קאט":
- מניעת אובדן צילומים: קריאת "Check the Gate" תבטיח שהצילומים ייחתכו כראוי ותמנע כתיבה רציפה על גבי הכרטיס. הצלם והסאונד מן יבדקו את הקובץ. לוודא שהוא נרשם על הכרטיס ללא תקלה. מספיק כמה שניות לבדיקה כזו. אם יש תקלה אז רק הטייק האחרון נפגע ולא כל הטייקים. בנוסף זה סימן אזהרה לכרטיס תקול שכדאי להחליף. נוהל כזה יפחית משמעותית את הסיכון לתקלת כתיבה ואבדן חומרים.
- שימור מסורת: קריאת "Check the Gate" הייתה חלק בלתי נפרד מעולם הקולנוע. החזרתה תסייע בשימור מורשת עולם הפילם ותעניק לתלמידים תחושה של חיבור להיסטוריה של הקולנוע.
