בנוסף – לחצים פוליטיים מהממשל העות’מאני וקצין טורקי שהגביל את פעולותיהם.
המים הפכו לנקודת עימות מרכזית מול השכנים הערבים: על אף שהיה חוזה משותף על הבאר, המקומיים ראו בכך פלישה.
יחסי יהודים–ערבים
הסרט מציג יחסים מורכבים ולא חד-ממדיים:
יש רגעים של דו־קיום זהיר ואף למידה הדדית (חריש, שימוש בפחמים).
בהמשך היחסים מדרדרים, עד כדי עימותים סביב מקורות המים וגניבת סוס.
יוצא דופן לזמנו: הערבים אינם מוצגים רק כאויבים, אלא גם כדמויות חיוביות (למשל השייח’ מוסטפא – משכיל, רב לשונות, מסייע בכנות).
המאבקים הפנימיים
הלחצים החיצוניים העמיקו מתחים פנימיים בין החלוצים עצמם: קנאה, פחדים, מאבקי אגו מול חזון האחווה והשוויון.
הסרט מדגיש שהחזון האוטופי נבחן במציאות קשה.
הדרמה האישית – דמותה של מניה
מניה, אשתו של יוסף, חולה ונחלשת בעקבות ההיריון והחיים הקשים.
היא מייצגת את המחיר האנושי והאישי של ההתיישבות.
מותה מוצג כקורבן טרגי – אך גם בעל משמעות סימבולית מיתית.
סמליות הגשם והקורבן
מותה של מניה מתרחש ברגע מקביל להצלחת יוסף במשא ומתן עם הערבים.
ברגע מותה יורד גשם, מוצג כמעט כמתת אלוהית:
מסמל פוריות, המשכיות ותקווה.
הופך את מניה לדמות מיתית – אם-אדמה, "קדושה ציונית".
יחד עם בתה התינוקת, המסר הוא המשכיות ושגשוג מתוך הקרבה אישית.
מסר מרכזי
הסרט לא מהלל ניצחון בכוח, אלא את חשיבות הדיאלוג, הכבוד ההדדי והעמידה בהסכמים.
הוא מציב חזון של דו־קיום ושיתוף פעולה אל מול תנאי סביבה קשים.
בכך הוא שובר את הנרטיב הפשטני שהיה מקובל בישראל של ראשית שנות ה-60, רק עשור אחרי מלחמת 1948.
משמעות קולנועית
הסרט ייחודי משום שהוא מציג את הערבים כבני אדם מורכבים, ולא כאויבים בלבד.
הוא קושר בין הדרמה החיצונית (עימותים פוליטיים/חברתיים) לבין הדרמה הפנימית (מחיר אישי, אובדן, הקרבה).
מניה מוצבת כסמל ציוני כפול: גם כאם נותנת חיים וגם כקורבן המאפשר את עתיד ההתיישבות.
לסיכום: "הם היו עשרה" נתפס לא רק כדרמה היסטורית, אלא כמיתוס ציוני קולנועי. הוא מתאר את ראשית ההתיישבות כמאבק קשה רווי אובדן, אך גם כמפעל שיש בו תקווה, המשכיות וחזון של חיים משותפים.
צפו בסרטון וענו על השאלות
שאלון אמריקאי
מי היו קבוצות "חובבי ציון" ו"בילו"?
קבוצות ציוניות מוקדמות ששאפו להתיישבות מעשית בארץ ישראל
אגודות ספורט מזרח־אירופיות
תנועות סוציאליסטיות שפעלו באירופה בלבד
מה היה האתגר המרכזי שהחלוצים התמודדו איתו בסרט?
מחסור חמור במים
עודף של אדמות פוריות
יחסים מתוחים עם השלטון הבריטי
כיצד מוצגים הערבים בסרט באופן יוצא דופן לזמנו?
כדמויות מורכבות ולעיתים אף חיוביות
כדמויות שטוחות וחד־ממדיות בלבד
כאנשים חסרי חשיבות לעלילה
מהו המתח המרכזי ביחסי יהודים–ערבים בסרט?
הבעלות והשימוש במקורות מים
סכסוך על מסחר בתבואה
מאבק על גבולות פוליטיים של יישובים
איזו דמות ערבייה מוצגת כדמות חיובית ומשכילה?
השייח’ מוסטפא
הקצין הטורקי
הרועה שהכניס את עיזיו לשדות
מה מייצגת מניה, אשת יוסף, במבנה הסימבולי של הסרט?
דמות אם־אדמה וקדושה ציונית שמקריבה עצמה למען המפעל
יריבה פוליטית שמערערת על סמכות יוסף
דמות משנית ללא חשיבות סמלית
איזה אירוע חיצוני מלווה את מותה של מניה?
גשם היורד ומסמל פוריות והמשכיות
רעידת אדמה שמחריבה את היישוב
הגעת צבא עות’מאני שמגרש את המתיישבים
מהו המסר המרכזי של הסרט?
דו־קיום המבוסס על דיאלוג, כבוד הדדי ועמידה בהסכמים
ניצחון מוחלט של צד אחד בכוח
חוסר אפשרות לחיים משותפים בארץ
באיזו טכניקה דרמטית הסרט משתמש כדי להגביר את הרגש?
שזירה בין דרמה חיצונית (עימותים) לדרמה פנימית (אובדן אישי)
שימוש בהומור סאטירי רציף
סצנות פעולה מרובות ללא הקשר רגשי
כיצד ראו מבקרי קולנוע את הלידה והמוות של מניה?
כ"מעשה האהבה הציוני האולטימטיבי" – שילוב קורבן והמשכיות
כאירוע מקרי חסר חשיבות עלילתית
כחולשה של דמות נשית בסרט