חמשת המודוסים הדוקומנטריים (על פי ביל ניקולס)

מה משמעות המילה "מודוס" (מקור לטיני) בהקשר של הקולנוע התיעודי על פי הסרטון? מצב או אופן המייצג אמונה שונה לגבי מה שהקולנוע יכול לעשות עם האמת טכניקת צילום ייחודית המאפיינת קולנוע עכשווי תוכנת עריכה מתקדמת ליצירת סרטים תיעודיים הפרעה פסיכולוגית המוצגת לעיתים קרובות בסרטים מי הוא חוקר הקולנוע שחילק את הסרטים התיעודיים לחמישה מודוסים מרכזיים? ביל ניקולס דזיגה ורטוב ג'ון גרירסון אבי מוגרבי איזו גישה מייצג המודוס החשיפתי (Expository)? ללמד ולהסביר את המציאות באופן סדור עם תחושת אובייקטיביות לתת למציאות להתרחש באופן ספונטני ללא כל התערבות לפרק את המציאות לשירה קולנועית מופשטת ללא עלילה לשבור את הקיר הרביעי ולעסוק באשליה הקולנועית איזה מהסרטים הקלאסיים הבאים הוא דוגמה מובהקת למודוס החשיפתי? "דואר לילה" (1936), המסביר בסמכותיות על רכבת הדואר הלילי "פריימריז" (1960), העוקב אחרי בחירות ללא קריינות "האיש עם מצלמת הקולנוע" (1929), המציג מונטאז' אילם וקצבי "לאכול בגדול", בו הבמאי אוכל רק במקדונלדס כיצד היה נראה סרטה של שי, "האגרנית הראשונה", אילו נוצר במודוס החשיפתי? קריין מקצועי היה מסביר על מחלת האגרנות, ושי הייתה רק מקרה בוחן המדגים את התופעה שי הייתה מישירה מבט למצלמה וחוקרת את משפחתה תוך כדי עימות איתם המצלמה הייתה מתעדת בשקט ובלי מילים את שי מתווכחת עם אמה בסלון היינו רואים את שי רבה עם העורכת שלה על אופן עשיית הסרט מהי התפיסה המרכזית של המודוס התצפיתי לגבי האמת התיעודית? האמת נמצאת ברגע החי והספונטני, ולכן על הבמאי והמצלמה לא להתערב כלל האמת יכולה להיחשף רק אם הבמאי ישתתף באופן פעיל וייצר פרובוקציה האמת היא אשליה, ולכן יש להראות לקהל את המיקרופון וצוות הצילום עובדות יבשות אינן מעניינות, יש להציג אמת אסתטית בלבד דרך מוזיקה איזה דימוי מתאר בצורה הטובה ביותר את תפקיד המצלמה במודוס התצפיתי? "זבוב על הקיר" "זבוב במרק" "שופט בבית משפט" "קריין חדשות" הסרט הקלאסי "פריימריז" (1960) עוקב אחר המועמדים לנשיאות ארה"ב באופן טבעי וללא קריינות. לאיזה מודוס הוא שייך? המודוס התצפיתי המודוס הפואטי המודוס החשיפתי המודוס הרפלקסיבי אילו היה סרטה של שי נוצר במודוס התצפיתי, כיצד זה היה בא לידי ביטוי? המצלמה הייתה רק מתעדת בשקט את שי מחפשת בערימות או מתווכחת עם אמה, ללא ראיונות או התייחסות למצלמה שי הייתה מדברת ישירות אל המצלמה ומסבירה את רגשותיה תוך כדי החיפוש הסרט היה מורכב כולו ממונטאז' של חפצים זזים לאט לקול נשימות כבדות היינו רואים את הצלם ואת שי מחליטים מתי להדליק ומתי לכבות את המצלמה כיצד פועל היוצר במודוס המשתתף כדי להגיע אל האמת התיעודית? הוא מבין שנוכחותו משנה את המציאות, ולכן משתתף אקטיבית, חוקר ומתעמת עם המצולמים הוא מסתתר ככל האפשר כדי שהמצולמים ישכחו מהמצלמה לחלוטין הוא אוסף חומרי ארכיון היסטוריים וכותב להם קריינות אובייקטיבית וחינוכית הוא מתמקד אך ורק בעריכת סאונד וצבעים כדי לרגש את הקהל ללא מילים איזה מהסרטים הבאים מהווה דוגמה קלאסית למודוס המשתתף? "לאכול בגדול" של מורגן ספרלוק, בו היוצר אוכל בעצמו במקדונלדס כדי לבחון את השפעת המזון "ברלין, סימפוניה של עיר", המציג את קצב החיים בעיר ללא עלילה ברורה "דואר לילה", המלמד על רכבות באמצעות קולו של קריין יודע-כל "שואה" של קלוד לנצמן, הבוחר בעדויות בלבד וללא חומרי ארכיון מהו הדימוי שהוזכר בסרטון כדי לתאר את המודוס המשתתף (בניגוד לדימוי של המודוס התצפיתי)? "זבוב במרק" "חלון שקוף" "מראה שבורה" "עין הנשר" מדוע סרטה האמיתי של שי, "האגרנית הראשונה", משויך למודוס המשתתף? מפני ששי עצמה מופיעה מול המצלמה, מתוודה, מתעמתת עם משפחתה ומגיעה לגילוי אישי בעקבות השתתפותה מפני ששי נעזרה בקריין מקצועי שיסביר במקומה את ההיסטוריה המשפחתית מפני שהסרט מתמקד כולו באסתטיקה של החפצים מבלי לספר את סיפורה האישי מפני שכל הסרט מתרחש בחדר העריכה תוך ויכוח על משמעות הקולנוע מה מטרתו המרכזית של המודוס הפואטי? לייצר חוויה רגשית ותחושתית דרך "שירה קולנועית" והזרה, ולא להעביר הסבר או עלילה מסורתית לתעד ויכוחים פוליטיים בצורה האובייקטיבית והמדויקת ביותר לחשוף בפני הצופה את כל השקרים והמניפולציות שיש בקולנוע התיעודי להעביר שיעור היסטורי מדויק באמצעות תעודות וארכיונים הסרטים הקלאסיים "ברלין, סימפוניה של עיר" (1927) ו"האיש עם מצלמת הקולנוע" (1929) משויכים למודוס: הפואטי החשיפתי הרפלקסיבי המשתתף אם סרטה של שי על האגרנות היה נוצר במודוס הפואטי, מה סביר להניח שהיינו רואים? ערימות חפצים זזות לאט, קלוז-אפים של טקסטורות וקולות נשימה, להעברת תחושת עומס רגשית ללא מילים ראיונות מקיפים עם כל בני המשפחה המלווים בקריינות המסבירה את שושלת האגרנות את שי רבה עם במאי הסרט ומבקשת ממנו להפסיק לצלם את החדר שלה תיעוד יבש ושקט, ממרחק גדול, של שי יושבת בסלון ללא שום מוזיקת רקע במה מתמקד המודוס הרפלקסיבי בנוסף לעיסוק במציאות עצמה? בחשיפת המנגנון הקולנועי, כדי ליצור בצופה מודעות לאופן שבו הקולנוע מייצג, ואף מתמרן, את המציאות בשחזור היסטורי מדויק ככל האפשר של אירועים שקרו לפני עשרות שנים במעקב פסיבי לחלוטין אחרי דמויות תוך ניסיון להעלים לחלוטין את נוכחות הצוות ביצירת ויזואליה מופשטת שנועדה לעורר רגש בלבד, ללא שום קשר עובדתי לעולם מדוע יצירתו הקלאסית של קלוד לנצמן, "שואה", הובאה כדוגמה הקשורה למודוס הרפלקסיבי? כי לנצמן בחר במודע לא להשתמש בארכיון היסטורי, מתוך הבנה שניתן לייצג רק את ההיזכרות העכשווית ולא את העבר הטהור כי הוא השתמש במצלמות נסתרות כדי לחשוף פושעי מלחמה מבלי שיידעו כי הסרט בנוי כפואמה ויזואלית ללא אף מילה או ראיון של ניצולים כי לנצמן הפך את עצמו לקורבן ובדק כיצד הוא שורד בתנאי רעב כיצד היה נראה סרטה של שי אילו נבחר המודוס הרפלקסיבי? זה היה סרט על עשיית הסרט: שי הייתה מתועדת רבה עם העורכת ומגלה שעצם צילום הסרט גרם לה לאגור יותר שי הייתה מסבירה בקריינות מדעית מדוע אגרנות היא תכונה תורשתית המצלמה הייתה מתצפתת על החדר העמוס של שי מבלי שאיש ידבר לעולם הסרט היה מתמקד באפקטים חזותיים של ניירות מתעופפים באוויר בקצב המוזיקה לפי סיכום הסרטון, מדוע הבחירה האינטואיטיבית של שי במודוס המשתתף הייתה הנכונה ביותר עבור סרטה? כי רק דרך השתתפותה הפעילה והעימות עם משפחתה היא יכלה לחשוף את האמת האישית והכואבת שהיא "האגרנית הראשונה" כי למודוס המשתתף לא נדרש תקציב גדול כמו למודוס החשיפתי כי היא רצתה שהקהל ילמד על אגרנות כהפרעה מדעית בדרך אובייקטיבית לחלוטין כי היא רצתה להוכיח שכל סרט תיעודי הוא בעצם שקר ולחשוף את אשליית העריכה