סיום הצילומים הוא רק תחילתו של הקסם הקולנועי – שלב הפוסט-פרודקשן. בשלב זה, העורך "כותב" את הסרט מחדש וקובע מה יישאר, מה ייזרק, מה יהיה קצב הסרט ואיזו אווירה ורגש יועברו לצופים. העורך עוסק בשאלות מפתח כגון תזמון החיתוך, סוג המעבר והאווירה המבוקשת.
1. ארגז הכלים של העורך (סוגי חיתוכים ומעברים)
קאט (Cut): חיתוך חד ומיידי משוט אחד לשוט אחר.
Match Cut: חיבור בין שוטים המבוסס על דמיון בצורות, צבעים או תנועות.
פייד אין / אאוט (Fade In / Out): הופעה או היעלמות הדרגתית של התמונה (לרוב משחור או לשחור).
דיזולב (Dissolve): נמסות של שוט אחד לתוך שוט אחר; משמש לעיתים קרובות לייצוג חלומות או מעברי זמן.
Wipe (ניגוב): מעבר שבו תמונה אחת "מנגבת" או מחליפה את התמונה הקודמת.
Passing: מעבר שבו דמות או אובייקט עוברים בחזית הפריים ומסתירים את החיתוך, מה שיוצר קצב מהיר (טכניקה הבולטת למשל אצל הבמאי אדגר רייט).
2. ארבעת היחסים בין שוטים (לפי דיוויד ברודוול וקריסטין ת'ומפסון)
יחסים גרפיים: התבססות על דמיון או ניגוד של צורות, צבעים וטקסטורות בין שוטים.
יחסים קצביים: קביעת אורך השוטים כדי לבנות מתח, קצב או רגיעה.
יחסים מרחביים: אופן בניית החלל במוחו של הצופה – אם בצורה אנליטית (מבט כולל ואז פירוט) ואם בצורה סינתטית.
יחסים זמניים: שליטה בזמן הקולנועי באמצעות פלאשבקים, פלאשפורוורדים, קיצורי זמן או הארכות זמן.
3. התפתחות היסטורית של העריכה
האחים לומייר: ראשית הקולנוע – סרטונים המורכבים משוט אחד ארוך בלבד.
ז'ורז' מלייס: הראשון שחיבר שוטים שונים יחד (והשתמש בעריכה גם לפעלולים).
אדווין פורטר: פיתח את העריכה המקבילה (התרחשות של שני אירועים במקביל).
דייוויד גריפית': נחשב לאבי העריכה האנליטית הבלתי מורגשת, והגדיר את חוק 180 המעלות לשמירה על המשכיות מרחבית.
הקולנוע הסובייטי:
לב קולשוב: הוכיח ("אפקט קולשוב") שהמשמעות של שוט נוצרת במוח הצופה בהתאם לחיבור בין שוטים.