תיק הפקה עלילתי לבגרות

מה זה תיק ההפקה ולמה הוא חשוב?

  • 40% מהציון בבגרות המעשית – אבל לא “ניירת”, אלא כלי עבודה מקצועי: הוא מיישר קו צוותי, מתרגם רעיון לתכנית, וחוסך בלגן בזמן אמת.
  • התיק מחקה תהליכים בתעשייה: תכנון → מחקר → פיתוח → הכנות לצילומים → צילומים → פוסט → רפלקציה.
  • ניגש אליו כמו ל־מפת דרכים של הסרט: אם נשקיע כאן, ימי הצילום והעריכה יהיו קצרים, ממוקדים ואיכותיים יותר.

לוח זמנים והגשות

  • הגשת אמצע (סביב ינואר) – “צ’קפוינט” משמעותי: כבר יש ליבה פדגוגית ותכנית עבודה.
  • הגשה סופית – סמוך למועד הבחינה המעשית.
  • הכל דיגיטלי: מסמכים סרוקים/מיוצאים ל־PDF, תמונות, לינקים, קטעי וידאו קצרים.

תוכן ההגשת אמצע (חובה)

  1. עמוד שער
  • שם הסרט (זמני/סופי), תמונה/טיזר, פסקה מסקרנת (“בחשיבה שיווקית”).
  1. סיכום פרויקט י״א (לכל אחד מצוות הליבה)
  • 2 חוזקות + 2 נקודות לשיפור בתפקיד שביצעתם בשנה שעברה.
  • “אז מה הפעם?” – איך המסקנות משנות את אופן העבודה בסרט הנוכחי.
  1. שלב הפיתוח (ליבת התיק)
  • סינופסיס (150–300 מילים): רעיון/עלילה/דמויות/אווירה. זה “כרטיס הביקור” לגיוס שחקנים ושיתוף גורמים.
  • אפיון דמות (לפחות הדמות הראשית): רקע, חוץ/פנים, רצונות, פחדים, קונפליקט והתפתחות.
  • תחקיר נושאי (לא אקדמי בהכרח): עובדות, חיי יום־יום, מונחים, סיטואציות אופייניות, קטעי עיון/כתבות/וידאו שמעשירים את העולם.
  • טריטמנט/ליסט סצנות: רשימת סצנות לפי סדר, לכל סצנה—INT/EXT, מקום, DAY/NIGHT, תיאור קצר ללא דיאלוגים.
  1. נייר עמדה
  • הצהרת כוונות: מה אני רוצה להשיג, מה חשוב לי, מה אני מביא/ה לצוות.
  • מקור השראה לנושא הסרט: סרט/ספר/שיר/ציור/כתבה + ניתוח קצר במושגים שלמדנו (נרטיב, ייצוג, אידיאולוגיה…).
  • השראה לתפקיד הספציפי (במאי/ת, צלם/ת, עורך/ת, מפיק/ה, סאונד/תאורה): מה לוקח/ת משם לפרקטיקה של התפקיד (זוויות, תאורה, קצב, ארגון וכו’).

בהתאם לתיאום מראש, אפשר להגיש חלק זה כקובץ אודיו/וידאו במקום טקסט.

  1. לוח זמנים ריאלי
  • תכנון “אחורה מהדדליין”, כולל חגים/מבחנים/מחלות ו־בלת״מים.

הכנות לצילומים – לפי תפקיד

במאי/ת

  • אודישנים: מי נבחן, למה נבחרו הסופיים, זמינות, הבנת הנחיות.
  • סיור לוקיישן (עם הצלם/ת ועוד צוות רלוונטי): האם המקום משרת את הסיפור/האווירה? אתגרים (אור, גודל, רעש…).
    בתיק: סיכום קצר לכל לוקיישן ולמה נבחר.
  • הכנת במאי לצילומים: “פירוק תסריט לבימוי” סצנה־סצנה: מטרת הדמות, קונפליקט, אנרגיה, שעה רצויה (אור), אביזרי מפתח/לבוש, דגשים לשחקנים/צלם/תאורן/סאונד.

צילום (צלם/ת)

  • בדיקת אור טבעי בשעות שונות + רעש/השתקפויות/כיווני שמש.
  • חיפוש פריימים/קומפוזיציות.
  • תיעוד לוקיישנים: סטילס מכל מקום.
  • פלור־פלן (Floor Plan): שרטוט על (Top View) קירות/פתחים/רהיטים קבועים, סימון עמדות מצלמה/שחקנים/תאורה.
  • שוטינג סקריפט / סטוריבורד
    • פירוט לפחות לחמש סצנות מפתח (שהוגדרו עם הבמאי/ת).
    • אם לא לכל הסרט – צרפו פסקה גנרית על גישת הצילום לשאר הסצנות (לדוגמה: “דיאלוגים במשרד – מידיום סטטי, חצאי כתף…”, “חוץ־לילה – מצלמה על חצובה + עדשה רחבה…”).

עריכה (עורך/ת) – בחרו 2 מתוך 4 משימות

  1. הכנה לתפקיד הקלטה (אם אין איש סאונד ייעודי): איתור אתגרי סאונד בתסריט, מציאת פתרונות/דגשים לסט.
  2. המשכיות והכנה לעריכה: קריאת שוטינג/סטוריבורד לאיתור “מוקשים” שיפריעו בעריכה, הצעות לצילומי גשר.
  3. חיפוש מוזיקה (אם אין גורם אחר): מיפוי סגנון/מקצבים/רפרנסים לפי סצנה.
  4. תרגיל מעשי/טיזר 15–45 שניות: מחומרי אודישן/צילומי ניסיון/תרגיל עריכה רלוונטי.

הפקה (מפיק/ה)

  • דף קשר מקיף ועדכני (צוות, שחקנים, הורים, אישורים).
  • סיכומי ישיבות צוות (מומלץ): החלטות, אחריות, דד־ליינים.
  • ליהוק – לוגיסטיקה: לוח זמנים לאודישנים, תיאומים, תיעוד החלטות.
  • סיור לוקיישן – זווית הפקה: פרקטיקה – אישורים, חשמל, שירותים, גישה לציוד, מקום אוכל, ביטוח/בטיחות.
  • ברייקדאון (פירוק תסריט לצילומים)לפחות ל־5 הסצנות המורכבות:
    • שחקנים/ניצבים, פרופס/תפאורה/לבוש/איפור, ציוד צילום/תאורה, רכב/בעלי חיים/מיוחד, הערכת זמן צילום.
  • אישורים וחתימות: צילום במקום ציבורי/פרטי, אישורי הורים לקטינים – הכל חתום וסרוק.
  • לוח זמנים יומי (Call Sheet/Day Plan):
    • שעה | פעילות | מיקום | נוכחים
    • בדיקת ריאליות מול הצוות + 10–15% ספייר.

תאורה/סאונד (אם קיים איש צוות ייעודי)

  • תחקיר ציוד וטכניקות + שיחה עם איש מקצוע (אם ניתן).
  • קונספט תאורה/סאונד: מהו “הצליל/האור של הסרט”.
  • תכנון 5 סצנות מאתגרות: שרטוטי העמדות – מיקומי פנסים/דימרים/דגלים/מיקרופונים/בומים/רקורדר.
  • שותפות לתכנון הפסקול: אווירה, אפקטים קריטיים, מוקדי רעש בעייתיים בלוקיישן.

בזמן הצילומים (לא חובה, מומלץ)

  • יומן צילומים קצר: מה עבד, אתגרים/פתרונות – זהב לרפלקציה ולהגשה הסופית.

פוסט־פרודקשן – מה נכנס לתיק?

  1. צפייה בחומר גלם: תיעוד הערות – טייקים מומלצים/בעיות/רעיונות מבנה.
  2. עריכת אסמבלי (Assembly Cut): גרסה ראשונית “לסידור הסיפור” (עדיין לא מדויקת בקצבים/חיתוכים). תיעוד מאפיינים.
  3. ראף קאט (Rough Cut ) & משובים: ריכוז פידבקים (מורים/חברים), מה שיפרנו בפועל.
  4. השלמות (אם צריך): תכנון, מה צילמנו, למה.
  5. הערות אונליין/צבע (מהצלם/ת): קטעים שדורשים CC/Grade, כוונות צבע/ניגודיות/בהירויות.
  6. חומרים הפקתיים: קרדיטים סופיים, טריילר קצר, פוסטר.

רפלקציה מסכמת (חובה בסוף)

  • חזרה להצהרת הכוונות: מה השגנו/לא השגנו ולמה.
  • קשיים שעלו (טכניים/לוגיסטיים/ערכיים/מקצועיים), איך התמודדנו.
  • עבודת צוות: מה עבד טוב? מה לשפר להבא?
  • הערכת הסרט עצמו – ביקורתית ומפרגנת.
  • שאלות מנחות (דוגמה):
    • איזה החלטה אחת קריטית שינתה את הסרט?
    • מה “הסופר־פאוור” המקצועי שלך שבלט בפרויקט? מה ה”קריפטונייט” שלך וכיצד תעבוד/תעבדי עליו בפרויקט הבא?

אילו שני דברים תעשה/י אחרת בפעם הבאה כבר בשלב הפיתוח?

ענו על השאלות הבאות