מטפורת בסיס: מצבים מנטליים הם לוקיישן

חזרה לרשימת ההרצאות
שם הקורס: מבע קולנועי א | שם המרצה: אלדד בוגנים | שיעור מס: 9
השיעור הבא

מצב נפשי כמטאפורה מתייחס לשימוש בשפה כדי לייצג או לסמל רגשות או מצב פסיכולוגי של אדם באמצעות דימויים פיזיים או מרחביים. מטאפורה זו משמשת לעתים קרובות בספרות ובקולנוע כדי להעביר את המהומה הפנימית או המסע הרגשי של דמות.

דוגמה למצב נפשי כמטאפורה ניתן לראות בביטוי "להרגיש לכוד" המשמש לתיאור אדם שמרגיש מוגבל ומוגבל בנסיבותיו, בין אם מדובר במיקום פיזי ובין אם מדובר במצב קשה. באופן דומה, "להרגיש אבוד" משמש לתיאור אדם שמרגיש מבולבל או לא בטוח לגבי הכיוון שלו בחיים.

דוגמה נוספת, "להרגיש בקצה החבל" משמש לתיאור אדם שמרגיש שהגיע לקצה גבול הסיבולת או הסבלנות שלו, או "להרגיש על גג העולם" משמש לתיאור אדם שמרגיש בטוח בעצמו. , מצליח ובשליטה.

לסיכום, השימוש במצב נפשי כמטאפורה בשפה יכול להעביר ביעילות את המחשבות והרגשות הפנימיים של האדם, ולהעצים את ההבנה והחיבור של השומע למצבו. מטאפורה זו מאפשרת לדובר לבטא את רגשותיו בצורה קלה להבנה ולהתייחסות, ויוצרות הבנה משותפת של החוויה שלו.

בילי אליוט | (2000)

"בילי אליוט" (2000) הוא סרט על ילד בן 11 בשם בילי שמגלה תשוקה לריקוד, למרות אי הסכמה של אביו והקהילה הרחבה יותר והציפיות ממנו להמשיך בקריירה באגרוף. על רקע שביתת הכורים ב-1984 בעיירת פועלים באנגליה, הסרט חוקר את מסעו של בילי כשהוא מתאמן בסתר ואודישן לבית הספר המלכותי היוקרתי לבלט בלונדון. הוא מתמודד עם אתגרים שונים בדרך, כולל הספק העצמי שלו וההתנגדות של הסובבים אותו, אבל בסופו של דבר מוכיח שאף פעם לא מאוחר מדי להגשים את החלומות.


סצינת הריקוד ברחוב

גברת ווילקינסון, המורה לריקוד, מגיעה לבית אליוט ובתחילה נתקלת בספקנות ובעוינות על ידי אביו ואחיו הגדול של בילי. הם מאמינים שריקוד אינו עיסוק מתאים או מתאים לנער מרקע ממעמד הפועלים.

גברת ווילקינסון טוענת בלהט שריקוד הוא ביטוי של אמנות ורגש, ושלבילי יש כישרון טבעי שאסור לבזבז אותו. היא גם מדגישה את ההזדמנויות שיכולות לנבוע מעיסוק בריקוד, כולל האפשרות ללמוד בבית הספר המלכותי לבלט בלונדון.

הסצנה מתחילה להגיע לשיא עוצמתי כאשר היא נחתכת עם הסצינה בה בילי "כלוא" בחצר קטנה ואז פורץ לרחוב כדי לרקוד. את הסיקוונס הזה ניתן לנתח מבעד לעדשת המטאפורה "מצב נפשי הוא מיקום". מטאפורה זו מעידה על כך שמצבו הפנימי של האדם משתקף בסביבתו הפיזית.

ה"כליאה" של בילי בחצר ובשירותים מייצגת את ההגבלה והדיכוי של רצונו לרקוד, דבר שניכר בתנועותיו המהוססות והמצומצמות בתחילה בחללים אלו. עם זאת, כשהוא מתחיל לרקוד, הוא יוצא מהחללים הסגורים אל הרחוב הפתוח, שם תנועותיו נעשות גדולות וחופשיות יותר. ניתן לפרש את רצף הריקודים, שבו תנועותיו של בילי מתרחבות יותר, כביטוי לשחרורו מהאילוצים המנטליים והרגשיים שהגבילו בעבר את יכולתו להתבטא. הסצנה מדגישה את כוחם של יצירתיות וביטוי עצמי בשחרור אנשים מהמגבלות הפנימיות והחיצוניות שלהם.  המחסום (בריקדה שהיצבו בני משפחתו וחבריהם השובתים) בקצה הרחוב מסמלת את המכשולים החיצוניים ואת הציפיות החברתיות שיכולות להגביל את הפרטים מלרדוף אחר תשוקותיהם וחלומותיהם. עם זאת, הסצנה מעידה על כך שגם מול האתגרים הללו, אנשים יכולים להשתחרר ולמצוא שמחה והגשמה בעיסוקיהם היצירתיים.


שובר שורות | (2008)

 היא סדרת טלוויזיה של דרמת פשע שנוצרה על ידי וינס גיליגן. התוכנית עוקבת אחר סיפורו של וולטר ווייט, מורה לכימיה בתיכון שפונה לחיי פשע והופך ליצרן מתאמפטמין לאחר שאובחן כחולה בסרטן ריאות סופני. יחד עם תלמידו לשעבר, ג'סי פינקמן, הם מנווטים בעולם המסוכן של ייצור והפצת סמים, תוך התמודדות עם מאבקים אישיים ומערכות יחסים. ככל שהסדרה מתקדמת, מעשיו של וולטר הופכים להיות יותר ויותר חסרי רחמים ויחסיו עם משפחתו וחבריו מתוחים ככל שהוא הופך למעורב עמוק יותר בעולם התחתון הפשע. הסדרה חוקרת נושאים של מוסר, משפחה וכוח ונחשבת כאחת מסדרות הטלוויזיה הגדולות בכל הזמנים.

בסצנה מתוך Breaking Bad, הרגע שבו מודיעים לוולטר ווייט שהסרטן שלו נמצא בהפוגה משמש מטפורה למצבה הנפשי של הדמות. מיקומה של הסצנה הזו, בחדר האמבטיה, מסמל מרחב פרטי ואישי, שאליו אפשר ללכת לשקף ולעבד רגשות. פעולת שטיפת פניו, טקס נפוץ הקשור לניקוי וטיהור, מייצג את רצונה של הדמות להיפטר מהמחלה ולהתחיל מחדש. עם זאת, כשהוא חובט במתקן הנייר ורואה את השתקפותו מתפתלת, זה ממחיש את המהומה והבלבול הפנימיים שהוא חווה. המטאפורה של לוקיישן בסצנה זו מעבירה ביעילות את מורכבות הרגשות של הדמות ואת המאבק הפנימי שהיא עוברת.


סצינת ההבראה (סוף פרק 9 עונה שנייה)

בסצנה מתוך Breaking Bad, הרגע שבו מודיעים לוולטר ווייט שהסרטן שלו נמצא בהפוגה משמש מטפורה למצבה הנפשי של הדמות. מיקומה של הסצנה הזו, בחדר האמבטיה, מסמל מרחב פרטי ואישי, שאליו אפשר ללכת לשקף ולעבד רגשות. פעולת שטיפת פניו, טקס נפוץ הקשור לניקוי וטיהור, מייצג את רצונה של הדמות להיפטר מהמחלה ולהתחיל מחדש. עם זאת, כשהוא חובט במתקן הנייר ורואה את השתקפותו מתפתלת, זה ממחיש את המהומה והבלבול הפנימיים שהוא חווה. המטאפורה של לוקיישן בסצנה זו מעבירה ביעילות את מורכבות הרגשות של הדמות ואת המאבק הפנימי שהיא עוברת.


Better Call Saul | (2015)

Better Call Saul היא סדרת טלוויזיה שנוצרה על ידי וינס גיליגן ופיטר גולד, כפריקוול ל-Breaking Bad. התוכנית עוקבת אחר סיפורו של ג'ימי מקגיל, עורך דין קטן, שנאבק לעשות לעצמו שם בעולם המשפט. בזמן שג'ימי מנווט בעולם המושחת של הסצנה המשפטית של אלבקרקי, הוא מתמודד עם דילמות אתיות, כשלונות אישיים ומקצועיים וסדרה של דמויות מפוקפקות. בסופו של דבר הוא מאמץ את דמותו של סול גודמן, עורך דין פלילי ראוותני וחסר מצפון. הסדרה חוקרת את מקורותיה של הדמות וכיצד הוא הופך לאיש שפגשנו ב-Breaking Bad. לאורך הסדרה, אנו רואים את המצפן המוסרי של ג'ימי מתחיל אט אט לזוז ככל שהוא מתבצר יותר בעולם הפשע, ומערכות היחסים שלו עם אחיו, חברתו לשעבר ועמיתיו נבחנים כתוצאה מכך.


ביקור בתא הכלא

הסצנה בתחילת פרק 3, עונה 1 של Better Call Saul, בה אחיו של ג'ימי, צ'אק, מבקר אותו בכלא, משמשת מטפורה למצבה הנפשי של הדמות. מיקומה של הסצנה, בתא בכלא, מייצג את הכליאה והבידוד של ג'ימי, הן פיזית והן רגשית. העובדה שצ'אק הוא זה שמבקר אותו מדגישה את הניתוק והניכור בין שני האחים, שהיה נושא שחוזר על עצמו לאורך כל הסדרה. תא הכלא משמש גם כמטאפורה להסתגרותו של ג'ימי לתפקיד של עורך דין קטן ולמגבלות שהוא מציב על שאיפותיו ופוטנציאל שלו. הסביבה החריפה והסטרילית של תא הכלא מנוגדת לאישיותו התוססת והשאפתנית של ג'ימי, ומדגישה את הפער בין מצבו הנוכחי למצבו הרצוי. המטאפורה של מיקום בסצנה זו מעבירה ביעילות את תחושות הכליאה והבידוד של הדמות, הן פיזית והן רגשית.