המטאפורה הבסיסית "למעלה למטה", שהוצעה על ידי ג'ורג' לייקוף ומארק ג'ונסון, מציעה שאנשים משתמשים בחוויות הפיזיות שלהם של להיות למעלה או למטה כדי להבין מושגים מופשטים. במטאפורה זו, "למעלה" קשור לתכונות חיוביות, טובות ורצויות, בעוד ש"למטה" קשור לתכונות שליליות, רעות ולא רצויות. ניתן להשתמש במטאפורה זו במגוון הקשרים, כולל שפה, ספרות וקולנוע.
לדוגמה, בסרט, דמות שנמצאת פיזית "מעלה" בצילום, כגון עומדת על גבעה או על ראש בניין, עשויה להצטייר כחזקה או בעלת שליטה. לעומת זאת, דמות שנמצאת פיזית "למטה" בזריקה, כמו שכיבה על הקרקע או במצב כנועה, עשויה להצטייר כחלשה או פגיעה.
בהקשר של דיאלוג, דמות שאומרת "אני מרגישה נמוכה" עשויה להתפרש כמרגישה מדוכאת רגשית, או שאותה דמות שאומרת "אני בפסגת העולם" עשויה להתפרש כהרגשה טובה, או במצב גבוה.
בספרות ניתן לראות את השימוש במטאפורה מעלה-מטה בביטויים כמו "לעלות לפסגה", "ליפול מהחסד" ו"לטפס בסולם ההצלחה". ביטויים אלה משתמשים בתנועה פיזית כדי להעביר רעיונות מופשטים כמו הצלחה, כוח ומעמד חברתי.
לסיכום, המטאפורה הבסיסית מעלה-מטה היא כלי רב עוצמה שניתן להשתמש בו בצורות שונות של תקשורת כדי להעביר משמעות ולקבוע נושאים. בסרט, ניתן להשתמש בו כדי לתאר כוח, שליטה, חולשה ופגיעות של דמות. בספרות ניתן להשתמש בו כדי להעביר את המושגים המופשטים של הצלחה, כוח ומעמד חברתי. ניתן להשתמש במטאפורה גם בשפה, כאשר ביטויים כמו "עלייה לפסגה" ו"נפילה מהחסד" מעבירים תחושה של תנועה כלפי מעלה או מטה והתקדמות או ירידה. השימוש במטאפורה זו עוזר לקהל להבין ולהתייחס לרעיונות המוצגים בצורה אינטואיטיבית יותר.
זוויות צילום
זווית צילום מתייחסת למיקום ולכיוון של עדשת המצלמה ביחס לנושא המצולם בסרט. לזווית הצילום יכולה להיות השפעה משמעותית על הסגנון החזותי הכללי, מצב הרוח והטון של הסרט. זוויות צילום נפוצות בקולנוע כוללות זווית גבוהה (מסתכל למטה על הנושא), זווית נמוכה (הסתכלות כלפי מעלה על הנושא), זווית בגובה העיניים (עדשת המצלמה ממוקמת באותו גובה כמו עיני המצולם), וממעוף הציפור (הסתכלות ישירות למטה לנושא). בחירת זווית הצילום נעשית על ידי הבמאי והצלם כדי ליצור אפקט רצוי ולהעביר מסר ספציפי לקהל. לדוגמה, צילום בזווית גבוהה יכול לגרום לנושא להיראות קטן או פגיע, בעוד שצילום בזווית נמוכה יכול לגרום לנושא להיראות חזק או מאיים. בחירת זווית הצילום היא היבט חשוב של סיפור חזותי בסרט ויכולה להשפיע מאוד על האופן שבו סצנה נתפסת על ידי הקהל.
"Mean Girls" הוא סרט קומדיית נוער אמריקאי משנת 2004 בבימויו של מארק ווטרס. מככבת בו את לינדזי לוהן בתור קיידי הרון, תלמידת תיכון שעוברת לבית ספר חדש ומסתבכת בעולם המניפולטיבי של קליקת הבנות הפופולרית, "הפלסטיקים". הסרט ידוע בפרשנות השנונה והסאטירית שלו על חברת התיכון ועל הפוליטיקה של הפופולריות, והפך לסרט פולחן. בפתיחת הסרט אנחנו רואים את ההורים של קיידי מצולמים מזוית נמוכה מאוד. כמעט מגובה של ילדה. אבל מיד אנחנו רואים איך המצלמה "מתרוממת" לגובה של נערה, וכך מסמלת עבורנו את התבגרותה של קיידי בשוט אחד ואת "מקומה" החדש בעולם
צילום מזווית נמוכה / צילום מזווית גבוהה (הבלתי משוחדים 1987)
אל קפונה מצולם מזוית נמוכה - מה שמדגיש את עוצמתו ואת שליטתו בסצינה ובעיר. בעוד העיתונאים מצולמים מזויות גבוהה, מה שמדגיש את נחיתותם.
It (2017)
בסצינה זו, הדמות המפחידה והשולטת בסצינה דווקא מצולמת מזוית גבוהה ואילו הדמות החלשה מצולמת מזוית נמוכה. עם זאת המטפורה למטה זה רע ולמעלה זה טוב עובדת טוב בסצינה. כי דמות הליצן הצחנית נמצאת מתחת לקרקע (באזור "הרע").
"האזרח קיין" הוא סרט דרמה אמריקאי משנת 1941 בבימוי, בכתיבה, בהפקה ובכיכובו של אורסון וולס. הסרט מספר את סיפורו של צ'ארלס פוסטר קיין, איל עיתונים רב עוצמה ואחד האנשים המשפיעים ביותר באמריקה, דרך עיניהם של אלה שהכירו אותו. הסרט חוקר את עלייתו של קיין לשלטון, את מערכות היחסים האישיות שלו ואת נפילתו הסופית.
אחת הסצינות הבולטות בסרט היא כאשר קיין מפסיד בבחירות. הסצנה מצולמת עם צילום בזווית נמוכה, הידועה גם בתור מבט מעיני תולעת, מה שגורם לקיין להיראות כמו ענק. השוט הזה הוא אירונית, מכיוון שזהו אחד הרגעים המשפילים ביותר עבור קיין, כשהוא מאבד את הבחירות ואת כוחו. צילום זה מסמל גם את הדרך שבה קיין רואה את עצמו, כפי שהציע חברו בסצנה זו. השימוש במבט מעיני התולעת בסצנה זו תואם את המטאפורה הבסיסית של "למעלה" המשווה לכוח ו"למטה" משווה לענווה, כפי שהוצעו על ידי לייקוף וג'ונסון. צילום זה מתאר כיצד תחושת העצמי המנופחת של קיין הובילה בסופו של דבר לנפילתו.
The Goodfellas הוא סרט דרמת פשע קלאסי בבימויו של מרטין סקורסזה ויצא לאקרנים בשנת 1990. הסרט עוקב אחר עלייתו ונפילתו של המאפיונר הנרי היל, גנגסטר צעיר שאפתן שחולם להיות חלק מההמון האיטלקי-אמריקאי. כשהוא עולה בשורות ההמון, הוא יוצר קשרים ובני ברית חזקים תוך יצירת אויבים לאורך הדרך. עם אשתו קארן לצידו, הנרי מנווט בעולם התחתון הדפוק של הפשע המאורגן ועד מהרה מוצא את עצמו עמוק מדי. הסרט עוקב אחר העליות והמורדות בחייו של הנרי היל כשהוא נאבק לשמור על מעמדו באספסוף, כמו גם על שפיותו שלו. בדרך, עליו להתמודד עם ההשלכות של אורח חייו, כולל אלימות, בגידה, ובסופו של דבר, מאסר. הסרט הוא סיפור אינטנסיבי ועוצמתי של נאמנות, שאפתנות, וההשפעות ההרסניות של הפשע.
הצילום הארוך הזה של הנרי וקארן נכנסים למועדון קופקבנה, מייצג באופן סמלי את המסע כלפי מטה שהנרי לוקח. כשהם יורדים במדרגות ונכנסים למטבח, הם נכנסים לעולם של חושך ואלימות, לעולם של פשע ובגידה. זהו ייצוג חזותי של המטאפורה "עולם תחתון".
הוא סרט מדע בדיוני שיצא לאקרנים ב-2018, בבימויו של סטיבן ספילברג. הסרט מתרחש בשנת 2045, בעתיד דיסטופי שבו אנשים בורחים מהמציאות העגומה של חייהם אל עולם וירטואלי בשם OASIS. היוצר של OASIS, ג'יימס האלידיי, החביא ביצת פסחא בתוך העולם הווירטואלי, והבטיח להשאיר את הונו העצום ואת השליטה באואזיס לאדם שימצא אותה. הגיבור, ווייד ווטס, מצטרף למצוד אחר הביצה יחד עם שחקנים אחרים, מתמודד עם אתגרים וקרבות בתוך העולם הווירטואלי תוך שהוא נמנע מציפורניו של תאגיד שנחוש לזכות בפרס. בסופו של דבר, ווייד מגלה את המשמעות האמיתית של הביצה ואת המורשת של האלידיי, מה שמוביל לגמר מרגש ועתיר אקשן.
רצף הפתיחה של התסריט מתרחש בקולומבוס, אוהיו בשנת 2045. התפאורה מתוארת כתקופה שבה המציאות היא בלאגן ואנשים מחפשים דרכים לברוח. הדמות הראשית, ווייד ווטס, מוצג כמי שגדל ב-OASIS ומבלה את רוב זמנו בעולם הוירטואלי. אנחנו פוגשים אותו לראשונה כשהוא יוצא מביתו העלוב ויורד דרך הבתים השונים עד לתחתית שם הוא יכול להתחבר לאואזיס. כל הסיקוונס מאופיין בתנועה למטה המדגישה את המטפורה "חיים בתחתית", "ירידה לצורך עלייה", ואפילו אחת השכנות שואלת את ווטס: "life keeping you down?" וכמובן מפנה את תשומת ליבנו למטפורת הבסיס למטה זה רע. יש לו חבר הכי טוב באואזיס בשם האצ', שאותו לא פגש בחיים האמיתיים. הסיקוונס מסתיים בהיסטוריה קצרה של OASIS, והתפקיד שמילא ג'יימס האלידיי ביצירתו ובהצלחתו.