1. לשים נקודה בסוף משפט.
2. אם יש שני אנשים שמדברים יחד באותו פריים: שורה מתחת לשורה, כל משפט מתחיל עם מקף
3. אם יש ביטוי, או מילים באנגלית, שמים מרכאות.
4. לשים לב שמספיקים לקרוא את המשפטים (שלא יהיה קצר מדי).
5. בלי רווח כפול בין מילים.
6. להכניס את הטקסט בדוקס של גוגל, לוודא שאין טעויות כתיב.
7. להקפיד על הבדלים בין "אם"/"עם", עתיד גוף ראשון מתחיל בא' (אני א תחיל).
8. אם יש שלוש נקודות, אז שלוש! נקודות (ולא שתיים).
9. לא לכתוב בצורה של דיבור בטקסט: למשל כותבים "נראה לי" (ולא נראלי) "בא לי" (ולא באלי).
10. פסיקים!!! תמיד צמודים למילה הראשונה, רווח מהמילה השנייה. ובין מילים חוזרות- "כן, כן, בטח". "לא, לא, לא!"
11. כשיש דיבורים מהרדיו או מתוך טלפון, הטקסט בהטייה (ctrl I).
12. להקפיד על משפטים קצרים יחסית. אם המשפט מתחיל להתארך לאורך הפריים, אז לפצל את המשפט לשתיים, שורה מתחת לשורה.
13. כשדמות נקטעת בפתאומיות באמצע משפט, "לחתוך" את המילה עם מקף. (אני ממש אוהב אות-)
14. לא לייצר שקופיות של מילה-מילה. לפעמים עדיף לעשות "ספויילר" לדיאלוג, מאשר להחליף יותר מדי שקופיות שרצות מהר מדי ואי אפשר לקרוא.
15. תמיד אחרי שם פרטי, פסיק. ("תומר, אי אפשר ככה")
16. וגם לפני שם בסוף משפט, פסיק. ("אי אפשר ככה, תומר")
17. סימן שאלה וסימן קריאה: הבנתם?!

זהו 🙂