משולש החשיפה הוא מושג חיוני להבנת כיצד לשלוט באור הנכנס למצלמה כדי ליצור תמונה מאוזנת מבחינת החשיפה לאור. המשולש כולל שלושה מרכיבים עיקריים:

1. צמצם (Aperture):
   • הצמצם הוא הפתח בעדשת המצלמה דרכו נכנס האור. הוא נמדד בערכי f (כגון f/2.8, f/4, f/5.6 וכו').
   • ערך f נמוך יותר (כמו f/2.8) משמעו צמצם פתוח יותר, מה שמאפשר כניסה של יותר אור. זה גם יוצר עומק שדה רדוד, כך שרק חלק קטן מהתמונה יהיה בפוקוס.
   • ערך f גבוה יותר (כמו f/16) משמעו צמצם סגור יותר, מה שמאפשר פחות אור ויוצר עומק שדה גדול יותר, כך שיותר חלקים מהתמונה יהיו בפוקוס.
2. מהירות תריס (Shutter Speed):
   • מהירות התריס קובעת כמה זמן התריס נשאר פתוח כדי לאפשר לאור לפגוע בחיישן. זה נמדד בשניות או בחלקי שניה (כגון 1/1000 שניה, 1/250 שניה, 1/30 שניה וכו').
   • מהירות תריס מהירה (כמו 1/1000 שניה) מקפיאה תנועה ומקטינה את כמות האור הנכנסת.
   • מהירות תריס איטית (כמו 1/30 שניה) מאפשרת יותר אור אך עלולה לגרום לטשטוש בתנועה אם יש תנועה בתמונה.
3. רגישות ISO (ISO Sensitivity):
   • ISO קובע את רגישות החיישן לאור. זה נמדד בערכים כמו 100, 200, 400, 800, וכו'.
   • ערך ISO נמוך (כמו 100) מציין רגישות נמוכה לאור, מה שדורש יותר אור להפקת תמונה טובה ומייצר תמונה עם פחות רעש (גרעיניות).
   • ערך ISO גבוה (כמו 1600) מציין רגישות גבוהה לאור, מה שמאפשר צילום בתנאי תאורה נמוכים אך עלול להכניס רעש לתמונה.

באמצעות איזון נכון בין שלושת המרכיבים הללו, ניתן לשלוט בכמות האור הנכנסת למצלמה וליצור תמונות חשופות במדה הנכונה וברורות בהתאם לתנאי התאורה ולכוונת הצלם.