כדי לתת נופך אמנותי לשם הסרט נסו להשתמש באוקיסמורונים, האנשות או האנשות בתנועה.
אוקסימורון הוא צורת אמירה או ביטוי שבו משתמשים בשילוב של שני מונחים או מושגים המתנגדים זה לזה, ובכך יוצרים תחושת התנגדות או חריגות. השימוש באוקסימורון נועד לייצר חידוש, להדגיש דימויים או ליצור רמזים סמליים בטקסט או בשפה. כמה דוגמאות לאוקסימורונים כוללים "בחזרה לעתיד", "התפוז המכני", "מת לחיות", ו"לקום אתמול בבוקר".
האנשה, או אנתרופומורפיזם, היא עקרון או ייחוס של תכונות אנושיות ליצורים או דברים שאינם באמת אנושיים, כגון בעלי חיים, חפצים, יצורים קרובי משפחה, או יצורים מיתולוגיים. האנשה הוא נטייה מולדת באנושות ונמצא ביצירות אמנות, במסורות עממיות, ובמיתולוגיה של מגוון תרבויות. תופעה זו משמשת לעיתים כדי להדגיש או להבהיר מאפיינים ותכונות נפשיות באמצעות השוואה לתכונות אנושיות, ולעיתים כדי ליצור דמויות או מאפיינים ייחודיים בעלי קסם ומשמעות. למשל "העץ הנדיב", "שתיקת הכבשים", "לב אמיץ", "רקוויאם לחלום", "הזאב מוולסטריט", "ארץ קשוחה" ו"ענבי זעם".
האנשה בתנועה היא תהליך שבו מייחסים תכונות אנושיות או רגשות לאובייקטים דוממים, חיות או רעיונות מופשטים, באמצעות פעולה או התנהגות שמאפיינות בני אדם. לדוגמה: "מציאות נושכת", "רוקד עם זאבים", "הלוחש לסוסים", "חלף עם הרוח", "אהבה נושכת", "השור הזועם" ו"גבעת חלפון אינה עונה".