ניסוי קולשוב הוא ניסוי מפורסם שנערך על ידי הקולנוען הרוסי לב קולשוב בשנות ה-20 של המאה ה-20. הניסוי מדגים את עקרון העריכה הקולנועית וכיצד חיבור של שוטים שונים משפיע על הבנת הצופה והמשמעות המיוחסת לסצנות.
קולשוב הציג לצופים רצף של שוטים במבנה הבא:
קולשוב גילה שהצופים ייחסו לשחקן רגשות שונים בהתאם לשוט שהופיע אחרי פניו:
הניסוי הדגים כיצד רצף של שוטים, למרות שכל שוט נפרד מהאחר, יוצר משמעות שונה אצל הצופים בהתאם להקשר. זה מראה שהמשמעות הקולנועית נוצרת לא רק מהתוכן של השוטים עצמם, אלא גם מהאופן שבו הם מחוברים יחד.
ניסוי קולשוב השפיע רבות על הקולנוע והעריכה הקולנועית בכך שהראה את החשיבות של עריכה ביצירת משמעות וסיפור. זה היה בסיס לפיתוח טכניקות עריכה שונות שמשמשות עד היום בקולנוע ובטלוויזיה ובמיוחד על העריכה הסינתטית ועל עריכת המונטאז' הרוסי.